<h1>ארחות חיים הלכ' חנוכה סימן כ"ב</h1>
<h2>דף כד.</h2>
סדר התפלה ערבית שחרית ומנחה מזכירין בהודאה על הנסים ויש בו קכ"ד תיבות כמנין יוחנן שתקנו וכן יש קכ"ד תיבות מתפלה למשה ועד ויהי נועם שאמרו משה על מלאכת משכן שרצה להקימו בכסלו אמר לו הק"בה שמחה אחרת של כהנים תהיה בכסלו ובברכת המזון מזכירו בברכת הארץ. ובתפלת מוספין כגון שבת ור"ח מזכירו ג"כ ואע"פי שאין מוסף בחנוכה יום הוא שנתחייב בד' תפלו' וכן בברכת הארץ מזכירין של חנוכה ושל שבת ור"ח מזכירין בבונה ירושלם ואע"ג דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם כיון דתקנו להזכיר של חנוכה בברכת הארץ שהיא קודם בונה ירושלם התקנה לא זזה ממקומה ומזכיר וחוזר למקום שפסק בין בתפלה בין בברכת הארץ. ואין אומרים בו וחשמונאי ובניו כי יוחנן הוא חשמונאי כמו שאומר בספר יוסיפון ויש אומרים הרשעה בחיר"ק תחת הר"יש והביאם לזה מה שמצאו בזכריה זאת הרשעה פי' בעלת הרשע כי מלת רשעה שם דבר כמו כי בערה כאש רשעה וכן עושי רשעה אבל יותר נכון לקרות הרשעה בחטף ופתח הר"יש על דרך הפסוק ביחזקאל מדרכו הרשעה והוא שם התאר וכן יש אומרי' לשכחם מתורתך ולהעבירם מחקי רצונך ומין אותן המימ"ין בדקדוק. והקריאה הנכונה לשכחם תורתך ולהעבירם חקי רצונך כלומר שעמדו עלינו להשכיחנו התורה ולהעביר אותנו את החקים. ורבים שואלים מה נשתנה שאמר זדים ביד עוסקי תורתך ולא אמר דבר והפכו כמו שאומר בכל האחרים ומתרצים כי דרך הפסוק לקח דכתיב זדים הליצוני עד מאד מתורתך לא נטיתי. כתב הבעל העתים ז"ל שאין טוב לומר כשם שעשית להם נס וכו' והטעם לפי שאמרו ז"ל לא ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונו' ולא בשלש אחרונות והטעם בר"ה ויום הכפורים לפי שהם צרכי רבים ולכפרה הן באין וזה שאלת צרכיו הוא. אמנם כך הוא הנוסחא ברוב התפלות הזקנות וכן נוסח הרמב"ם ז"ל וכן כתוב במסכת סופרים. וכן כתב הר' אשר ז"ל. הלכך דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד. ומי שטעה ולא הזכיר בתפלה על הנסים כתבנו דינו בהלכות תפלה. ואם טעה ולא הזכיר על הנסים בברכת המזון כתבנו דינו בהלכות ברכת המזון.
